האם דף נחיתה חייב להיות נגיש? מה התקנות דורשות ומה בודקים לפני שמעלים קמפיין

מה התקנות אומרות על שירות באינטרנט

החובה מגיעה מחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ומהתקנות שהותקנו מכוחו: תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013. לשירות שניתן באינטרנט יש בהן פרק משלו, בתקנות 35 עד 35י.

• מה נחשב שירות אינטרנט. התקנות מדברות על תכנים בכל צורה, טקסט, מסמכים, תמונות או וידאו, שמוצגים באתרים, במסמכים או באפליקציות ונועדו לתת שירות לציבור או מידע על שירות כזה.
• לפי איזה תקן. תקנה 35א קובעת שההתאמות נעשות לפי התקן הישראלי 5568, "קווים מנחים לנגישות תכנים באינטרנט", ברמה AA.
• הצהרת נגישות. תקנה 35ה דורשת הצהרה במקום בולט באתר.
• פטורים. יש פטורים ודרישות מופחתות, למשל לפי מעמד העסק במס ולפי המחזור שלו, או כשהפלטפורמה לא מאפשרת התאמה מסוימת. לא מניחים פטור לבד.

האם זה חל גם על דף נחיתה של קמפיין?

דף נחיתה הוא בדרך כלל המקום שבו העסק מציג את השירות ומקבל פניות, כלומר שירות שניתן באינטרנט. בנוסח התקנות אין חריג נפרד לדף נחיתה, לדף שעולה לשבועיים או לדף שמגיעים אליו רק ממודעה. יש בתקנות הוראה נפרדת על פרסומות, אבל היא עוסקת במודעה עצמה ולא בדף שהמודעה מובילה אליו.

שתי נקודות שכדאי לדעת לפני שמעלים קמפיין:

• תוכן של אחרים. לפי תקנה 35ב, עסק לא אחראי להנגיש תוכן שגורם אחר סיפק, אבל התשתית שעליה התוכן מוצג צריכה לאפשר נגישות. סרטון מוטמע או ווידג'ט של ביקורות הם דוגמאות שכדאי לבדוק.
• פנייה על ליקוי. לפי תקנה 35א(ד), אם קיבלתם הודעה על ליקוי נגישות, מתקנים בתוך זמן סביר ולא יאוחר מ-60 יום. אם הגיעה פנייה כזו, פנו לאיש מקצוע מיד.

מה צריך להיות בהצהרת נגישות

לפי תקנה 35ה, ההצהרה מופיעה במקום בולט באתר ובאפליקציה, וכוללת:

1. מידע על התאמות הנגישות שבוצעו.
2. פרטי רכז הנגישות, אם העסק חייב למנות כזה.
3. דרך ליצור קשר כדי לדווח על בעיית נגישות או לבקש הנגשה.

בדף נחיתה זה אומר קישור להצהרה שרואים בכל מקום בדף, בדרך כלל בתחתית, ולא רק באתר הראשי של העסק. את הנוסח עצמו כותב העסק, עם איש מקצוע.

10 בדיקות להריץ על הדף לפני שהקמפיין עולה

הבדיקות מבוססות על הנחיות WCAG של W3C. רובן לוקחות כמה דקות. הן לא מחליפות בדיקה של מורשה נגישות מול התקן.

• קישור להצהרת נגישות בכל הדף, עם דרך לדווח על בעיה.
• ניגודיות צבעים. לפי WCAG ברמה AA, טקסט רגיל צריך יחס ניגודיות של לפחות 4.5:1 מול הרקע, וטקסט גדול לפחות 3:1. כפתור בצבע המותג עם טקסט לבן הוא המקום הראשון שבו זה נשבר.
• מקלדת בלבד. עוברים על הדף עם Tab, Shift+Tab ו-Enter. כל שדה, כפתור וקישור עובדים, כולל שליחת הטופס.
• פוקוס שרואים. כשעוברים עם Tab רואים איפה אתם נמצאים. עיצוב שמוחק את מסגרת הפוקוס פוגע בזה.
• תווית לכל שדה. "שם מלא" ו"טלפון" כתובים מעל השדה ומקושרים אליו בקוד. טקסט אפור בתוך השדה שנעלם כשמקלידים לא מספיק.
• הודעות שגיאה בטקסט. "מספר הטלפון קצר מדי", ליד השדה, ולא רק מסגרת אדומה.
• טקסט חלופי לתמונות. תמונה שמעבירה מידע, למשל מחירון או צילום של המוצר, מקבלת תיאור. תמונת קישוט מסומנת כקישוט.
• הגדלה ל-200%. מגדילים את התצוגה בדפדפן. הטקסט נשאר קריא והטופס נשאר שמיש, גם בטלפון.
• שפה וכיוון. הדף מוגדר בקוד כעברית ומימין לשמאל, כדי שקורא מסך יקרא אותו בעברית ובסדר הנכון.
• סרטון וקופצים. סרטון עם כתוביות, וחלון קופץ שאפשר לסגור במקלדת. על דרישות הווידאו בתקנות בודקים עם איש מקצוע.

תוסף נגישות שמוסיף כפתור לדף לא משנה לבדו את הקוד של הדף. ניגודיות, תוויות, מקלדת וטקסט חלופי צריכים להיות נכונים בדף עצמו.

מי אחראי על מה כשמזמינים דף מספק

כדאי לשאול על כל שורה כבר בהצעת המחיר, ולקבוע מי בודק ומתי, כדי שהבדיקה לא תידחה לאחרי שהמודעות כבר רצות. מבנה הדף עצמו, מהכותרת ועד הטופס, פירטנו במבנה של דף נחיתה.

נגישות היא גם חוויית משתמש

רוב הבדיקות ברשימה עוזרות לכל מי שנכנס לדף מהטלפון, באור שמש או ביד אחת: ניגודיות טובה, שדות עם תווית ושגיאות ברורות. איך נגישות משפיעה על חוויית המשתמש ועל צמיחה במוצר דיגיטלי, כתבו הצוות של Elya Strategy במדריך נגישות אתרים וצמיחה.